<h1>רי"ץ גיאת הלכ' לולב</h1>
<h2>דף ל:</h2>
וסדר תפלות של חג הסכות כסדר תפלות של פסח ועצרת אלא שמחליפין שמו של חג זמן שמחתינו [וזמנה]. ומוציאין ב' ספרי תורה ביום טוב ראשון וכן ביום טוב שני וקורין שור או כשב או עז כמנהג (מה שמצאתם) [וזה שמצאתם] בהלכות קרואות על שמו של מר רב יהודאי טעות הוא [ולא ראינו מעולם] ולא שמענו שכך כתוב בהלכות שקורין בג' של חג וביום השלישי בלבד כמו שקורא הכהן ולא ראינו מי שעשה כן ואין במנהגנו חלוף שהד' קורא וביום השני וביום השלישי ואנו כמר רב עמרם נהגנו ועשינו. ואם חל שבת להיות בחולו של מועד קורין ז' מן ראה אתה אומר אלי עד לא תבשל גדי ומפטיר קורא ב' ענינים יום שלפניו ויום עצמו. ובפסוקות האי דקרינא תרי עניני דמספקא לן אם שני הוא או שלישי הוא דכל יום ויום מספקא לן האי ענינא אי האידנא מתבעי למקרייה או למחר הילכך קרינן תרי עניני וכן אמר רב עמרם. פי' (דקאי) [נדצ"ל דקרי] ענינא דשני שמא שני ליום טוב שני וענינא דשלישי שמא שלישי לראשון וכן ביום ד' מתחיל בשלישי שמא שלישי לשני וקורא רביעי שמא רביעי לראשון וכן בכל יום ויום. ומפטירין ביחזקאל (ל"ח) ביום בא גוג עד סוף הענין.
<h2>דף לא.</h2>
ואמר מר רב עמרם ולאחר שמפטירין בנביא מברכין בא"י אמ"ה אשר בגלל אבות בנים גדל וכולי עד פתחו פיהם ואמרו ה' ימלוך לעולם ועד בא"י נותן התורה.
ומוציאין ספר תורה וקורין כל הבכור ומפטירין ביום הח' עצרת. ובפסוקות עד ונסכה וטעות סופר הוא ודאי דשני פסוקין משתיירין ואין משיירין בפרשה פחות מג' פסוקים. ורב עמרם אמר עד סוף פסקא וכן המנהג. ומפטיר (מלכים א' ח') ויהי ככלות שלמה עד סוף פסקא וכן המנהג. והלכה כרבא דאמר (סוכה נה.) שביעי ידחה פי' דבכל יום ויום אומר ב' קרבנות שלפניו (...) [והיום] עצמו שני בשלישי שלישי בד' ד' בה' ה' בששי ששי בשביעי ואלו שביעי בח' לא קרינן אלא ידחה השביעי וקורא קרבן היום בלבד. והיינו דאתקין אמימר בנהרדעא דמדלגי דלוגי כלומר מדלגין על שביעי ועוברין עליו וקורין ביום השמיני. והא דתנן ביום טוב האחרון של חג קורין מצות וחקים ובכור הכי אמר רבינו האיי שמענו כי סימן הוא, יש שקורין כי המצוה הזאת ועדיין קורין אותו בארץ ישראל בירושלים, ויש שקורין ברכות שבאם בחקתי בשביל ונתתי גשמכם בעתם כי יום הזכרת גשמים הוא. ויש שקורין כל הבכור. ואנו קורין כל הבכור. (דברים ט"ו).
<h2>דף לב.</h2>
ואמר רב עמרם קורין עשרה בזאת הברכה והגומר נוטל שכר כנגד הכל שכך אמרו חכמים עשרה שקראו בתורה גדול שבכולן גולל ספר תורה. ומפטיר קורא וביום השמיני ומפטיר במלכים ויעמד שלמה ויש שמפטירין ביהושע (א') ויהי אחרי מות משה עד רק חזק ואמץ. וגאונים האחרונים אמרו שאין חובה לקרות ביום זה עשרה ולא נשתנה משאר ימים שאם רצה להוסיף מוסיף. וזה שאמרו חכמים עשרה שקראו בתורה האחרון נוטל שכר כנגד כלם לא על יום זה אמרוהו בלבד אלא על (על) כל יום שקורין בתורה ולאו דוקא אלא גוזמא קאמר כלומר אפילו יקראו עשרה או יותר האחרון מקבל שכר כנגד כולם אבל רגילין ביום זה הואיל ובו מסיימין את התורה לעשות כמה קלוסין והדורין לספר תורה ואומרים כמה דברי שבח והודאות לכבוד ספר תורה וכמה מיני שבחות ושמחות רגילין לעשות בו ונתכנה יום שמחת תורה.
ונשאל מרבינו האיי לענין מי שנהגו להוציא ספר תורה מן תיקו בשעת סיום ביום טוב האחרון של חג. והשיב אין נוהגין אצלנו כן... ואי משום אבל בזכירת פטירת משה עושין מותר והוא שלא יראה ספר תורה ערום. ומה שנהגו במקומות אין משנין אותו אע"פ שמנהגות אחרים מתוקנים יותר מהם דחיישינן דלמא אתי לאינצויי (זה הביא מהר"י קולין בתשובה סי' ט' בשם רבינו יצחק גאות).
